צרעות

צרעות – מי היא הצרעה?

אם במקרה נפגשתם עם צרעה פגישה צמודה, אתם בטח הרגשתם את הכאב. הצרעה מסוכנת לבני אדם ואף עלולה לגרום למוות, לכן יש להיזהר מאוד מעקיצתה.

צרעה היא חרק – היא מוגדרת כחרק ממשפחת הדבוראים. הצרעות הן מה שנקרא האבות הקדמונים של הדבורים והנמלים.

בישראל חיות כמה סוגי צרעות: הצרעה הגרמנית, הצרעה המזרחית שכולנו מכירים בשם "דבור" וצרעת הפלך/"פלכית".

הצרעה הגרמנית: מי היא? מה היא אוהבת?

לצרעה הגרמנית, צבע גוף צהוב עם כתמים שחורים, היא אוהבת צוף פרחים, טל ודבש וגם חרקים.

בישראל תראו אותה בצפון הארץ ובמרכז בעונות האביב והקיץ.

הצרעה המלכה הגרמנית יודעת לבנות לעצמה קן באדמה במחילה וגם בין נקיקי הסלעים.

היא יודעת לעשות את הקן מנייר בצבע אפור שהיא בעצמה מייצרת מחומר צמחי שאותו היא טוחנת בפה ומערבת עם רוק.

המלכה היא זאת שמטילה בקן ביצים ומטפלת בהן עד לבקיעתן וכך מארגנת דור חדש של פועלות שיטפלו באיסוף מזון וטיפול בתחזוקה ובצאצאים.

נזהה את הצרעה המזרחית לפי גודל גופה שהוא הכי גדול מכל סוגי הצרעות. צבעה הוא שחור חום עם פסים לאורך הגוף בצבע צהוב.

היא חיה באגן הים התיכון, במזרח אפריקה ובמערב אסיה ואפילו בהודו.

היא ניזונה מצוף, דבש ופירות בטבע, אבל אם יש בסביבה בני אדם שהשאירו שאריות אוכל כמו בשר ודגים או מיצים ממותקים היא תטרוף אותם בהנאה רבה.

חשוב לדעת: כדאי מאוד להיזהר מעקיצה של הצרעה המזרחית, הארס שלה גורם לנפיחות וכאבים עזים ולפעמים לדלקת חריפה ועד לסכנת חיים.

עוקץ הצרעה המזרחית דומה למחט והיא יכולה לעקוץ מספר פעמים.

(פלכית) גם היא חרק ממשפחת הצרעות, קרויה כך כי בבטן יש לה צורה של פלך מחודד בשתי הקצוות.

צבעה שחור עם דוגמה בצבע צהוב. הפלכית היא המין השכיח ביותר בין צרעות. היא בונה לעצמה קן מנייר אפור שהיא מכינה בעצמה.

הקן מורכב מחלה אחת בלבד שבדרך כלל קשורה לענף של צמח או צמודה לקיר או לסלע.

בדרך כלל המלכה בונה את הקן אבל לפעמים כמה מלכות בונות את הקן, אבל השולטת היא זאת שזוכה במלוכה על יד כך שהוכיחה שהיא בעלת השחלות המפותחות ביותר.

הפלכיות אוכלות גם צוף וגם בשר.

כי בניגוד לדבורה, הצרעה מסוגלת לעקוץ בני אדם מספר פעמים ולהישאר בחיים.

הצרעות בדרך כלל אינן תוקפניות והן לא תוקפות אלא אם מתגרים בהן.

אם אתם מזהים קן צרעות בסביבה שלכם, רצוי להיזהר.

כדאי לקרוא במהירות למדביר להדברה מקצועית. אין טעם לקחת סיכון ולנסות להתמודד איתן לבד מחשש להיפגע כי הן מסוגלות לחשוב שהן בסכנה ולתקוף.

מדביר מקצועי במקרה הזה הוא הכרחי.